התשובה הקצרה
היזכרות בעבר פירושה ליהנות יחד מהעבר, דרך תמונות, חפצים, מוזיקה וסיפורים. הכינו קופסת זיכרון, בנו ספר סיפורי חיים פשוט, או הסתכלו בתמונות זו לצד זו. לעולם אל תחקרו: דלגו על “אתה זוכר?” ו”מי זה?”, והשתמשו בהזמנות פתוחות כמו “ספר לי על זה.” שיחה חמה חשובה יותר מדיוק בעובדות.
- היזכרות בעבר היא שיחה, לא מבחן. הדיוק לא חשוב; ההנאה כן.
- החליפו את ‘זוכר...?’ ו’מי זה?’ בהערות והזמנות כמו ‘ספר לי על היום הזה’.
- קופסת זיכרון של חפצים מחייו של האדם נותנת לידיים ולשיחה משהו להחזיק בו.
- ספר סיפורי חיים עוזר למשפחה, למבקרים ולצוות הטיפול להכיר את האדם, ולא רק את האבחנה.
- אם זיכרון מביא עצב, קודם הרגיעו, ואז עברו הלאה בעדינות.
בדף הזה (7 פרקים)
היזכרות בעבר פירושה פשוט ליהנות יחד מהעבר. עבור רבים החיים עם דמנציה, זיכרונות מלפני עשרות שנים נשארים ברורים יותר ממה שקרה הבוקר. תמונות, חפצים מוכרים, מוזיקה וסיפורים יכולים לפתוח את הזיכרונות האלה ולתת לכם משהו חם לשתף. הכלל האחד: זו שיחה, לעולם לא חידון.
מה זו היזכרות בעבר, ומה ההבדל בינה לבין חידון?
היזכרות בעבר היא שיתוף זיכרונות דרך תמונות, חפצים, מוזיקה או סרטון, בקצב של האדם. הNHS מתאר אותה כשיתוף של חוויות וסיפורים מהעבר בעזרת תמונות, חפצים, סרטונים או מוזיקה, בספר או בטאבלט. חידון הוא דבר אחר: הוא מבקש מהאדם להפיק תשובה נכונה, וזה יכול להביא מבוכה במקום הנאה.
הNIA מונה את השאלה אם אדם זוכר דבר או מישהו בין הדברים שכדאי להימנע מהם. ברית המטפלים המשפחתיים ממליצה להימנע משאלות שנשענות על זיכרון לטווח קצר, ולדבר על העבר הרחוק יותר במקום.
| במקום | נסו |
|---|---|
| “אתה זוכר את זה?” | “זה נראה כמו יום שמח. ספר לי עליו.” |
| “מי זה?” | “הנה דודה רוז בחוף. תראה את הכובע הזה.” |
| “באיזו שנה זה היה?” | “זה נראה כמו הבית הישן. איך היה לגור שם?” |
| “לא, זה לא ביל, זה פרנק.” | “הוא נראה כמו בחור כיפי מאוד.” |
| “כבר סיפרת לי את זה.” | “אני אוהב את הסיפור הזה.” |
איך מדברים על תמונות בלי לחקור?
התחילו ממה שאתם רואים, ואז השאירו מקום לאדם להוסיף משהו אם ירצה.
- שבו זה לצד זה. החזיקו את האלבום ביניכם, כך שאתם מסתכלים יחד ולא בוחנים זה את זה משני צדי השולחן.
- בחרו כמה תמונות. חמש תמונות טובות עדיפות על קופסה שלמה. הדפסים גדולים וברורים עובדים הכי טוב.
- הזכירו אנשים בעצמכם. “הנה אתה ואבא ביום החתונה שלכם” מסיר את הלחץ.
- הגיבו על פרטים. בגדים, מכוניות, אוכל, מזג אוויר, פנים. “איזו מכונית. נראית כל כך מבריקה.”
- הזמינו, אל תדרשו. “ספר לי על…” או “מה אתה שם לב אליו?” שתיקה היא בסדר.
- לכו אחרי ההובלה שלו. אם הוא מדבר על משהו אחר לגמרי, לכו איתו.
- עצרו בזמן שזה נעים. סגרו את האלבום לפני שמגיע העייפות.
לכרטיסי תמונה מוכנים, נסו כרטיסי שיחה. כדי להפוך תמונות משפחה משלכם למשחק התאמה עדין, נסו זוגות תמונות מתמונות המשפחה; התמונות שתבחרו נשארות בדפדפן שלכם.
איך מכינים קופסת זיכרון?
קופסת זיכרון היא מיכל של חפצים מחייו של האדם, שאפשר לגעת בהם ולדבר עליהם.
- בחרו קופסה חזקה שקל לפתוח, כמו קופסת נעליים, קופסת כובעים או ארגז עץ קטן.
- בחרו נושא או תערובת. עבודה, תחביב, מקום, עשור, או קצת מכל דבר.
- אספו חפצים בטוחים. חמישה עד עשרה פריטים מספיקים להתחלה.
- השתמשו בעותקים של דברים יקרים. העתיקו תמונות ומסמכים שאי אפשר להחליף, ושמרו את המקורים במקום בטוח.
- הוציאו פריטים אחד בכל פעם. מסרו אחד, אמרו משהו עליו, וראו לאן השיחה מתפתחת.
רעיונות לכלול:
- עבודה: תג שם, כלי קטן, טלאי מדים, פנקס חשבונות, סיכת אחות, ספר בישול מסעדה.
- בית: כרטיס מתכון בכתב ידו, מגבת מטבח, צעיף או עניבה אהובים.
- תחביבים: פיתיון דיג בלי הקרס, כדור בייסבול, גוש צמר, שקית זרעים.
- מקומות: גלויות, מפות, מזכרת תיירים, גזירה מעיתון של העיר הולדתו.
- משפחה: עותקים של תמונות, ציור של ילד, הזמנה לחתונה.
השאירו בחוץ חפצים חדים, דברים קטנים שאפשר לבלוע, וכל מה שעלול להעלות זיכרונות כואבים, אלא אם אתם יודעים שזה רצוי.
איך מכינים ספר סיפורי חיים?
ספר סיפורי חיים הוא אלבום פשוט של תמונות וכיתובים קצרים על חייו של האדם. זה משהו להסתכל בו יחד, והוא עוזר למבקרים ולצוות הטיפול לראות את האדם כולו.
- בחרו פורמט. קלסר עם מגני דפים, ספר תמונות מודפס, או מצגת על טאבלט.
- תכננו כמה פרקים. ילדות, בית ספר, עבודה, משפחה, מקומות שגרו בהם, אמונה, תחביבים, מאכלים אהובים ומוזיקה.
- הוסיפו תמונה אחת או שתיים בכל עמוד עם כיתוב קצר ובאותיות גדולות: “מרי, בת 22, מתחילה לעבוד בבנק.”
- כללו חיבובים והרגלים. “שותה קפה עם חלב. אוהב מזמורי יום ראשון. לא אוהב טלוויזיה רועשת.” זה עוזר לכל מי שמטפל בו.
- שתפו את האדם ככל שהוא רוצה, בבחירת תמונות, בסיפור סיפורים, או פשוט בצפייה בספר שנבנה.
- המשיכו להוסיף. הוא לא צריך להיות גמור כדי להיות שימושי.
עוד רעיונות להיזכרות
- להשמיע מוזיקה מנעוריו ולדבר על מה שהיא מעלה. ראו פעילויות מוזיקה.
- לצפות בסרטים ביתיים או בתוכניות טלוויזיה מהעשורים האהובים עליו.
- לבשל מנה מילדותו ולתת לריחות להוביל את השיחה.
- להסתכל במפה של עיר הולדתו ולעקוב אחרי רחובות מוכרים.
- לעיין בקטלוגים או במגזינים ישנים ולדבר על מחירים, אופנה ומכוניות.
- להקליט את סיפוריו בטלפון, באישורו, למען המשפחה.
- לשתף בשיחות. הציגו תמונה אחת במהלך שיחת וידאו; ראו שיחות טלפון ווידאו.
- להביא תמונה או חפץ כשאתם מבקרים. זה נותן לביקור מוקד קל; ראו ביקור.
מה לעשות אם זיכרון כואב?
חלק מהזיכרונות מביאים עצב, חרטה או פחד. אם האדם נסער, עצרו, נחמו אותו, ועברו בעדינות לנושא או לפעילות אחרת. אל תתווכחו על מה שקרה. ברית המטפלים המשפחתיים ממליצה שלא לנסות לשכנע את האדם שהוא טועה, ולהגיב לרגשות שהוא מראה, שהם אמיתיים. אם הוא מדבר על מישהו שנפטר כאילו הוא חי, הגיבו לרגש: “אתה מתגעגע אליה. ספר לי עליה.”
מה המחקר אומר?
סקירת Cochrane על היזכרות, שכללה 22 ניסויים ו-1,972 אנשים, מצאה שההשפעות לא היו עקביות, קטנות, ושונות לפי מסגרת ופורמט. היא לא מצאה ראיות לנזק לאנשים עם דמנציה. אנחנו ממליצים על היזכרות כי היא יכולה ליצור זמן חם ומשמעותי יחד, לא כטיפול. לעוד על שיחה קלה, ראו טיפים לתקשורת.
שאלות נפוצות
מה זו היזכרות בעבר לאנשים עם דמנציה?
היזכרות בעבר היא שיתוף של זיכרונות וחוויות מהעבר, לרוב בעזרת תמונות, חפצים, מוזיקה או סרטונים. היא יכולה להתרחש אחד על אחד או בקבוצה. המטרה היא שיחה נעימה ומשמעותית, לא בדיקה של מה שהאדם יכול להיזכר בו.
למה לא כדאי לשאול ‘אתה זוכר?’
שאלות שבוחנות זיכרון יכולות לגרום לאדם להרגיש מבוכה או חרדה כשהתשובה לא עולה. ה-NIA מונה את השאלה אם מישהו זוכר דבר או אדם בין הדברים שכדאי להימנע מהם. במקום זאת, הגיבו על מה שאתם רואים, ותנו לאדם להוסיף מה שהוא רוצה.
מה כדאי לשים בקופסת זיכרון?
בחרו חפצים בטוחים ועמידים שקשורים לחייו של האדם: פריטים מהעבודה, ציוד מתחביב, צעיף אהוב, גלויות, כרטיסי מתכונים, מזכרות מספורט או העתקים של תמונות. הימנעו מחפצים חדים, מחפצים קטנים שאפשר לבלוע, ומקורות שאי אפשר להחליף.
מה אם הם טועים בעובדות?
הניחו לזה. אם אמא שלכם אומרת שהתמונה מראה את אחותה כשזו בת דודה שלה, זה בסדר. תיקון הופך רגע חם לבחינה. עקבו אחרי הסיפור שהם מספרים, ונהנו ממנו יחד.
מקורות
אנחנו מקשרים לארגונים ולמחקרים שהדף הזה נשען עליהם. כל אחד נבדק בעת עדכון הדף.
- Infographic: Do's and Don'ts: Communicating With a Person Who Has Alzheimer's Disease · National Institute on Aging
- Reminiscence therapy for dementia · Cochrane
- Caregiver's Guide to Understanding Dementia Behaviors · Family Caregiver Alliance
- Activities for dementia · NHS