התשובה הקצרה
התייחסו למשחק כאל זמן יחד, לא כאל מבחן. בחרו שעה רגועה ביום, שבו זה לצד זה בחדר שקט, והציעו משחק פשוט אחד. תנו לאדם לקבוע את הקצב, לעולם אל תתקנו טעויות לא מזיקות, הקלו על המשחק בסימן הראשון של מתח, והפכו את התמונות לשיחה. עצרו בזמן שעדיין נעים. סיום מוקדם, או פשוט צפייה יחד, הם תוצאה טובה.
- המטרה היא הנאה וקשר, לא לסיים או לענות נכון.
- הכינו קודם: חדר שקט, אור טוב, משקפיים ומכשירי שמיעה על האדם, טלוויזיה כבויה, ומשחק אחד מוכן.
- אל תתקנו טעויות לא מזיקות. אמרו ״בואו ננסה כך״ או פשוט המשיכו.
- הקלו על המשחק לפני שהתסכול גדל: פחות תמונות, פחות בחירות, תמונות שנשארות גלויות.
- השתמשו בתמונות כנקודת פתיחה לסיפורים עם ״ספרו לי על...״ במקום ״זוכרים?״
- עצרו בסימני העייפות או המצוקה הראשונים. עצירה מוקדמת היא הצלחה, לא כישלון.
בדף הזה (10 פרקים)
- מהי הדרך הטובה לשחק במשחק עם מי שחי עם דמנציה?
- איך מכינים הכול לפני שמתחילים?
- איך מזמינים אותו בלי לחץ?
- כמה זמן צריך להימשך משחק, ובאיזה קצב כדאי ללכת?
- האם כדאי לתקן תשובות שגויות?
- איך מקלים על משחק או מקשים עליו?
- איך הופכים משחק לשיחה?
- מתי כדאי לעצור?
- האם אפשר לשחק בקבוצה או בשיחת וידאו?
- מה אם המשחק פשוט לא עובד?
משחק טוב עם מי שחי עם דמנציה לא נראה כמו תחרות. הוא נראה כמו שני אנשים שיושבים קרוב, מצביעים על תמונות, צוחקים על פתגם ומדברים על כל מה שעולה. המשחק הוא רק סיבה לבלות יחד.
המדריך הזה מסביר איך להכין, איך לקבוע את קצב המשחק, מה לומר כשמשהו ״משתבש״, איך להקל על כל משחק או להפוך אותו למעט מאתגר יותר, איך להפוך אותו לשיחה, ומתי לעצור. הוא מתאים גם למשחקים שלנו וגם לקלפים, לפאזלים ולמשחקי לוח שכבר יש לכם בבית.
מהי הדרך הטובה לשחק במשחק עם מי שחי עם דמנציה?
התמקדו בהנאה ולא בהישג. זו העצה המרכזית של ההנחיות של איגוד האלצהיימר בנושא פעילויות: לבנות על כישורים שהאדם עדיין שומר, לעזור לו להתחיל, לסיים בעצמכם את החלקים הקשים, ולא לבקר או לתקן פעילויות לא מזיקות.
בפועל זה אומר:
- שבו לצדו, לא מולו. זה לצד זה, שניכם רואים את המסך או את השולחן, והעזרה מרגישה כמו עבודת צוות ולא כמו פיקוח.
- הציעו משחק אחד בכל פעם. תפריט של אפשרויות יכול להרגיש כמו מבחן לפני שמשהו התחיל.
- עקבו אחרי ההובלה שלו. אם הוא רוצה ללחוץ על התמונות בסדר שלו, לדבר על תמונה אחת עשר דקות, או לעצור אחרי שני תורות, זה המשחק להיום.
- ספרו את הרגעים הטובים, לא את הסיבובים שהושלמו. חיוך, סיפור או חצי שעה רגועה הם התוצאה שאתם מחפשים.
איך מכינים הכול לפני שמתחילים?
כמה דקות של הכנה מונעות רוב התסכול שאנשים מייחסים למשחק עצמו.
- בחרו את השעה הטובה ביותר ביום. ההנחיות של המכון הלאומי להזדקנות (NIA) על התאמת פעילויות ממליצות לתכנן יציאות ופעילויות לשעה שבה האדם במיטבו. לרבים זו אמצע הבוקר. אחר הצהריים המאוחרים קשים יותר לעיתים; ראו פעילויות רגועות לשעות אחר הצהריים המאוחרות.
- הפכו את החדר לשקט. כבו את הטלוויזיה והרדיו, וסגרו את הדלת אם אפשר. Family Caregiver Alliance ממליץ להגביל רעש והסחות דעת לפני שמנסים לדבר.
- בדקו נוחות קודם. משקה בקרבת מקום, ביקור בשירותים לפני, כיסא נוח, ומשקפיים ומכשירי שמיעה על האדם.
- הארו את החלל היטב. אור בהיר ואחיד, בלי סנוור על המסך, הופך את התמונות לקלות יותר לראייה.
- הכינו את המשחק לפני שאתם מתיישבים. פתחו אותו, בחרו את ההגדרות וקבעו את עוצמת הקול בעצמכם. ואז הפנו את המסך אליו. לטיפים לטאבלט, ראו הגדרת טאבלט או טלפון.
- הציבו את המכשיר על מעמד. מעמד או כיסוי שמחזיק את הטאבלט זקוף מונע מאף אחד להחזיק אותו, וקל יותר להצביע עליו.
איך מזמינים אותו בלי לחץ?
הפכו את ההזמנה לקלילה וקלה לסירוב. כמה משפטים שנוטים לעבוד טוב:
- ״מצאתי כמה תמונות של גינות. רוצים להסתכל עליהן איתי?״
- ״אפשר שתעזרו לי עם הפאזל הזה? נתקעתי.״
- ״רוצים היום את הפרחים או את הציפורים?״ (בחירה בין שניים קלה יותר משאלה פתוחה)
- ״מכינים כרטיס לאחותך. איזה צבע מתאים לזה?״
איגוד האלצהיימר ממליץ להסביר את מטרת הפעילות, למשל הכנת כרטיס לחבר, כי מטרה נותנת לפעילות משמעות. בקשת עזרה עובדת גם כן, כי היא מאפשרת לאדם להרגיש שהוא שימושי.
אם הוא אומר לא, קבלו את זה. נסו שוב מאוחר יותר או הציעו משהו אחר. המדריך שלנו על מה לעשות כשהם אומרים לא מרחיב.
כמה זמן צריך להימשך משחק, ובאיזה קצב כדאי ללכת?
תנו לאדם לקבוע את הקצב, ותכננו מפגשים קצרים. אין אורך אידיאלי מבוסס ראיות למשחק משותף. שתיים עד חמש דקות רגועות יכולות להיות פעילות שלמה.
- חכו יותר ממה שנראה טבעי. ה-NIA ממליץ לתת יותר זמן לאדם להגיב ולנסות לא להפריע. ספרו עד עשר בראש לפני שאתם עוזרים.
- צעד אחד בכל פעם. תנו הוראה קצרה אחת (״הקישו על תמונה״), ואז חכו. הראו במקום להסביר: הצביעו על המקום שבו צריך ללחוץ.
- עצרו בחופשיות. אם הוא עוצר כדי לדבר על תמונה, המשחק יכול לחכות. אין צורך למהר.
- תנו לו לצפות. ה-NIA מציין שיש אנשים שמעדיפים לצפות, וזו בחירה לגיטימית.
האם כדאי לתקן תשובות שגויות?
לא. תיקון עדין שוב ושוב אומר לאדם שהוא נכשל, גם כשאתם מתכוונים לטוב. איגוד האלצהיימר ממליץ לא לבקר או לתקן פעילויות לא מזיקות. במשחק, כמעט כל טעות היא לא מזיקה.
| במקום | נסו |
|---|---|
| ״לא, זה שגוי.״ | ״בואו ננסה כך.״ (דוגמה שה-NIA נותן) |
| ״זה לא התאמה. תסתכלו שוב.״ | לא להגיב ולעבור לתור הבא, או ״אוי, שתיהן אדומות.״ |
| ״זוכרים מי זה?״ | ״ספרו לי על התמונה הזאת.״ |
| ״כבר עשיתם את זה.״ | ״זה יפה. בואו נעשה את זה שוב.״ |
| ״נו, אתם יודעים את זה.״ | ״רוצים שאראה לכם איך זה נגמר?״ |
אם טעות מתסכלת אותו בבירור, עזרו בשקט. הצביעו על התמונה הנכונה, קחו תור בעצמכם, או הקלו על המשחק בסיבוב הבא. אם משפט פתגם מקבל סיום שגוי ומצחיק, צחקו איתו. אולי הסיום שלו טוב יותר.
איך מקלים על משחק או מקשים עליו?
התאימו את המשחק לאדם באותו יום, ולא לתווית שלב. אותו אדם עשוי להזדקק לגרסה פשוטה יותר בערב מאשר בבוקר. הטיפ הראשון של ה-NIA הוא להתאים את הפעילות למה שהאדם יכול לעשות, ולוודא שהוא מרגיש הצלחה.
| משחק | להקל | להקשות מעט |
|---|---|---|
| זוגות תמונות | להתחיל עם 4 אריחים ולהשאיר את התמונות גלויות | יותר אריחים, או להסתיר תמונות אם זה נוח |
| מצאו את אותו הדבר | 2 אפשרויות | עד 4 אפשרויות |
| מיון יחד | אתם מחזיקים את התמונה, והוא מצביע על הסל | הוא מקיש על התמונה ועל הסל בעצמו |
| פאזל תמונה | 4 חלקים, לדבר קודם על התמונה כולה | 9 חלקים |
| השלמת הפתגם | להראות את הסוף, ואז להגיד אותו יחד | לתת לו לומר את הסוף לפני שהוא מקיש |
| תפזורת מילים | להדפיס, לחפש מילה אחת יחד, להצביע על האות הראשונה שלה | לתת לו לבחור את המילה הבאה לחיפוש |
| צביעה | אתם בוחרים שני צבעים, והוא בוחר ביניהם | הוא בוחר את כל הצבעים |
| כרטיסי שיחה | פשוט להסתכל על התמונה יחד | להשתמש בהנחיות הפתוחות שעל הכרטיס |
| זוגות תמונות אישיות | כמה תמונות משפחה אהובות במיוחד | להוסיף עוד תמונות |
| בינגו תמונות | עוזר יושב עם כל שחקן | השחקנים מסמנים את הכרטיסים שלהם |
| נשימה רגועה | פשוט לשבת ולצפות בה יחד | לנשום יחד לאט |
סימנים לכך שהמשחק קשה מדי: הפסקות ארוכות שנראות מודאגות ולא מהורהרות, ״אני לא מצליח״ שחוזר, דחיפת המכשיר הצידה, או טעויות שמציקות להם. סימנים לכך שהוא אולי קל מדי: שעמום, או שהם אומרים שזה ילדותי. אם זה קורה, כבדו את זה, ועברו למשהו שמרגיש מבוגר, כמו תפזורת מילים, פאזל של תמונה אמיתית, או שיחה על תמונה מעולם העבודה הישן שלהם.
איך הופכים משחק לשיחה?
השתמשו בכל תמונה כהזמנה לדבר, וראו בכל מה שהם אומרים תשובה טובה. עבור משפחות רבות, זה החלק הטוב ביותר במשחק.
- שאלו שאלות פתוחות, בלי תשובה שגויה. ״מה אתם שמים לב אליו?״ ״איזו מהן אתם אוהבים?״ ״ספרו לי על מטבח כזה.״
- שתפו קודם. ״לסבתא שלי הייתה כלבה כזאת.״ הסיפור שלכם מקל עליהם לשתף בסיפור משלהם.
- עקבו אחרי ההסחה. אם תמונה של מכונית מובילה לסיפור על טיול דרכים, הסיפור הוא הפעילות. השאירו את המשחק מושהה.
- אל תבדקו עובדות. בזיכרונות, שיחה נעימה חשובה יותר מפרטים מדויקים. אם הסיפור השתנה מהפעם הקודמת, תיהנו מהגרסה החדשה.
- השתמשו בהנחיות המובנות. השלמת הפתגם מלווה כל פתגם בהנחיה לשיחה, וכרטיסי שיחה נועדו בדיוק לזה. זוגות תמונות אישיות משתמשים בתמונות המשפחה שלכם, וזה לעיתים מעורר את הסיפורים העשירים ביותר.
עוד רעיונות נמצאים במדריכים שלנו על פעילויות זיכרונות וטיפים לתקשורת.
מתי כדאי לעצור?
עצרו בסימן הראשון של עייפות או מצוקה, ורצוי קצת לפני כן. איגוד האלצהיימר ממליץ לעצור או לשנות פעילות כשהריכוז דועך או התסכול עולה.
שימו לב ל:
- פיהוקים, שקיעה בכיסא או עיניים שמתרחקות מהמסך;
- חוסר שקט, קימה או בקשה ללכת;
- אנחות, תשובות קצרות, או ״אני לא טוב בזה״;
- הקשה אקראית או דחיפת המכשיר הצידה;
- דמעות, עצבנות, או שינוי פתאומי במצב הרוח.
איך עוצרים נכון:
- סיימו במשהו קל. התאמה אחת אחרונה שהם יכולים לעשות, או תמונה סופית להסתכל עליה.
- הפכו את זה לעניין שלכם. ״אני רוצה כוס תה. נעצור כאן?״ מונע כל רמז לכך שהם עשו משהו לא טוב.
- עברו למשהו פיזי או מרגיע. הליכה קצרה, חטיף, קיפול כביסה או מוזיקה.
- אמרו משהו חם. ״נהנתי לעשות את זה איתך.״ בלי שבח על ״לפתור נכון״, רק הנאה מהזמן ביחד.
סיום מוקדם, שינוי תוכניות, או ויתור על המשחק ופשוט לשבת יחד, כל אלה תוצאות טובות.
האם אפשר לשחק בקבוצה או בשיחת וידאו?
כן, עם הכנה נוספת מעט. בקבוצה, שמרו על מספר קטן של אנשים, הושיבו עוזרים ליד מי שצריך אותם, ובחרו משחק עם מוקד משותף ברור. בינגו תמונות כולל כרטיסים להדפסה ומגריל על המסך לקבוצות. ראו פעילויות לקבוצות בבתי אבות לעוד.
בשיחת וידאו, מי שבשיחה יכול לתאר תמונה בזמן שמישהו בחדר מצביע ומקיש. שמרו על שיחות קצרות ומוכרות. המדריך שלנו על שיחות טלפון ווידאו כולל עוד טיפים.
מה אם המשחק פשוט לא עובד?
יש ימים שכלום לא נוגע, וזה לא משקף אתכם או אותם. הניחו את המשחק בצד, נסו שעה אחרת ביום, משחק אחר, או בלי משחק בכלל. פעילויות טובות רבות לא קשורות למסכים כלל: מוזיקה, קיפול מגבות, עיון באלבום תמונות או הליכה קצרה. עיינו ברעיונות לפעילויות שלנו לעוד.
שאלות נפוצות
כמה זמן כדאי לשחק במשחק?
אין אורך נכון. לרבים מספיקות כמה דקות, ויש ימים שסיבוב אחד מספיק. הסתכלו על האדם ולא על השעון, ועצרו בזמן שהוא עדיין נראה רגוע.
האם כדאי לתת לו לנצח, או לעמוד כאילו לא שמתם לב לטעויות?
במשחק משותף עם מתח נמוך אין מה לנצח או להפסיד. אם טעות לא מפריעה לאדם, הניחו לה. אם נראה שהיא מפריעה לו, עזרו בשקט או הקלו על המשחק, בלי להצביע על הטעות.
מה אם הוא מעדיף לצפות בי משחק?
זה בסדר. המכון הלאומי להזדקנות מציע לתת לאדם פשוט לצפות, אם נראה שהוא נהנה מכך יותר. דברו על מה שאתם רואים, והזמינו אותו להצביע או לבחור בכל עת שירצה.
האם המשחקים האלה הם דרך לבחון זיכרון?
לא. המשחקים שלנו הם פעילויות משותפות פשוטות להנאה ולשיחה. הם אינם מבחן זיכרון, אינם מודדים דבר, ואינם טיפול בדמנציה.
איזה משחק הכי טוב להתחיל בו?
התחילו במשחק הפשוט ביותר שמתאים לאדם. זוגות תמונות בארבעה אריחים, עם תמונות שנשארות גלויות, או מצאו את אותו הדבר בין שתי אפשרויות, הם נקודות התחלה עדינות. כרטיסי שיחה מתאימים היטב אם האדם נהנה לדבר יותר ממה שהוא נהנה ללחוץ.
מקורות
אנחנו מקשרים לארגונים ולמחקרים שהדף הזה נשען עליהם. כל אחד נבדק בעת עדכון הדף.
- Activities · Alzheimer's Association
- Adapting Activities for People With Alzheimer's Disease · National Institute on Aging
- Communicating With Someone Who Has Alzheimer's Disease · National Institute on Aging
- Caregiver's Guide to Understanding Dementia Behaviors · Family Caregiver Alliance