התשובה הקצרה
כשמי שחי עם דמנציה חוזר ומבקש ללכת הביתה, ״בית״ הוא לעיתים קרובות תחושה של ביטחון או מקום מהעבר, ולא בניין. אל תתווכחו איתו על כך שהוא כבר בבית. הכירו בתחושה, הרגיעו אותו שהוא בטוח, שאלו אותו על הבית, ואז עברו בעדינות לתמונות, מוזיקה, חטיף, הליכה או משימה פשוטה. בדקו אם יש רעב, צמא, צורך בשירותים או כאב. אם זה מתחיל לפתע, התקשרו לרופא שלו.
- ״אני רוצה ללכת הביתה״ פירושו לעיתים קרובות ״אני לא מרגיש בטוח ומיושב״, ולא בקשה לכתובת.
- ויכוח או הוכחה שהאדם כבר בבית בדרך כלל מחריפים את המצוקה. עדיף להגיב לתחושה.
- בקשו מהאדם לספר לכם על הבית, ואז הציעו תמונות, מוזיקה, חטיף, הליכה או משימה פשוטה.
- בדקו אם יש משהו שאפשר לתקן: רעב, צמא, שירותים, כאב, חום או קור מדי, רעש, עייפות.
- אם זה קורה בכל אחר צהריים, זה עשוי להיות sundowning; שגרה קבועה ואור טוב יכולים לעזור.
- תכננו מראש לשמירה על הבטיחות אם הוא ינסה לצאת, והתקשרו לרופא על כל שינוי פתאומי.
בדף הזה (9 פרקים)
״אני רוצה ללכת הביתה.״ עבור משפחות רבות, זה אחד הדברים הקשים ביותר לשמוע, במיוחד כשהאדם שאתם מטפלים בו יושב בסלון של ביתו. זה דבר נפוץ, הוא יכול לקרות בכל שלב של דמנציה, ויש דרכים רגועות ומעשיות להגיב. הדף הזה מסביר מה המילים האלה מסמנות לעיתים קרובות, מה כדאי לומר, אילו פעילויות יכולות לעזור ברגע, ואיך לשמור על בטיחות.
למה אדם עם דמנציה ממשיך לבקש ללכת הביתה?
בדרך כלל, ״בית״ הוא תחושה יותר מאשר מקום. איגוד האלצהיימר מתאר את זה כתחושת נוחות וביטחון, או כבית מהעבר, ולא כבניין עצמו. דמנציה יכולה לגרום לחדרים מוכרים להיראות זרים, והאדם עשוי להרגיש שהוא נמצא בתקופה מוקדמת יותר בחייו, כשהבית היה בית הילדות או המקום שבו גידל את ילדיו.
המילים יכולות גם לסמן שמשהו אחר לא בסדר באותו רגע: האדם רעב, צמא, צריך לשירותים, סובל מכאב, חם או קר מדי, עייף, בודד, מפחד או מוצף מרעש. המכון הלאומי להזדקנות מונה כאב, רעש, בדידות, שינויים בשגרה ותרופות בין הגורמים לתסיסה.
מה כדאי לומר כשהאדם מבקש ללכת הביתה?
הגיבו לתחושה, לא למילים. Family Caregiver Alliance ממליץ לא לנסות לשכנע את האדם שהוא טועה. הרגשות שלו אמיתיים, לכן תנו קודם נחמה והרגעה, ואחר כך הסיחו את דעתו בעדינות.
ביטויים שלעיתים עוזרים:
- תנו שם לתחושה. ״נשמע שיש געגוע לבית.״
- הרגיעו. ״אתם בטוחים כאן, ואני כאן איתכם.״ איגוד האלצהיימר מציע את המשפט הפשוט ״אתם בטוחים כאן.״
- הזמינו זיכרונות. ״ספרו לי על הבית. איך נראה המטבח שם?״ לשאול על העבר הרחוק בדרך כלל נוח יותר משאלות על היום.
- הציעו משהו יחד. ״בואו נשתה תה קודם״, או ״אפשר שתעזרו לי לקפל את המגבות?״
מגע חם ויד על הזרוע, אם האדם אוהב מגע, יכולים לומר יותר מהמילים.
ממה כדאי להימנע?
- ויכוח או הסבר. ״אתם גרים כאן עכשיו״ או ״זה היה הבית שלכם כבר 40 שנה״ מבקשים מהאדם לקבל דבר שהדמנציה מקשה עליו לקבל, וזה עלול להרגיש כמו אמירה שהוא טועה.
- חקירה. ״לא זוכרים?״ או ״מה הכתובת?״ מוסיפים לחץ.
- חסימת הדלת בכעס. אם הוא יוצא, הישארו רגועים והלכו איתו. הליכה קצרה ביחד מרגיעה לעיתים את הדחף.
- מיהור. תנו זמן לדבר על הבית לפני שאתם משנים נושא.
פעילויות שיכולות לעזור ברגע
אחרי שהכרתם בתחושה, פעילות רגועה ומוכרת יכולה להסיט את תשומת הלב בלי לבטל אותה.
- הסתכלו על תמונות של הבית והמשפחה. דפדפו בדפים והגיבו (״תראו את הגינה הזאת״) במקום לשאול שאלות. בטלפון או בטאבלט, זוגות תמונות הופך את התמונות המשפחתיות שלכם למשחק התאמה עדין, והתמונות נשארות במכשיר שלכם.
- דברו על הבית. כרטיסי שיחה מציעים שאלות פתוחות על בתים, מטבחים, שכנים וחגים, בלי תשובות נכונות או לא נכונות.
- נגנו מוזיקה שהוא אוהב. המכון הלאומי להזדקנות מונה מוזיקה מרגיעה בין הדרכים להרגעת תסיסה. ראו את פעילויות המוזיקה שלנו.
- אכלו חטיף או שתו משהו. רעב וצמא יכולים להיראות כמו חוסר מנוחה. כוס תה או פינוק אהוב הם גם טקס קטן של להיות בבית.
- צאו להליכה או שבו בחוץ. תנועה ואור יום עוזרים, במיוחד מוקדם יותר ביום.
- תנו עבודה מוכרת. קיפול כביסה, מיון סכו״ם או השקיית צמחים יכולים להחזיר את התחושה של ניהול בית.
- האטו הכול. כבו את הטלוויזיה, הפחיתו רעש וסנוור, ונסו הפסקה משותפת של נשימה רגועה.
אם רעיון אחד לא מצליח, נסו אחר מאוחר יותר. לשבת בשקט יחד גם זו תוצאה טובה.
בדקו אם יש סיבה שאפשר לתקן
| בדיקה | מה לנסות |
|---|---|
| רעב או צמא | הציעו משקה וחטיף קטן |
| צריך לשירותים | הציעו ביקור בשירותים, בשקט ובלי מהומה |
| כאב או אי נוחות | חפשו סימנים כמו עיווי פנים, אחיזה באיבר בגוף או עצירות, ועדכנו את הרופא |
| חם או קר מדי | הוסיפו או הורידו שכבה, או התאימו את טמפרטורת החדר |
| רעש או צפיפות | עברו לחדר שקט יותר, כבו את הטלוויזיה |
| עייף או מוצף מגירויים | מנוחה, עמעום האור, מוזיקה שקטה |
| אחר הצהריים המאוחרים | ראו את הסעיף על sundowning להלן |
איגוד האלצהיימר ממליץ לשמור יומן קצר של הזמנים שבהם הבקשה מופיעה, למשל לפני ארוחות, אחרי מבקרים או בשעת הדמדומים. דפוסים עוזרים לתכנן מראש.
האם מותר לומר שקר לבן?
זה ויכוח אמיתי, ומשפחות מתחשבות מגיעות למסקנות שונות. איגוד האלצהיימר אומר שאין תשובה אחת נכונה: אמירות לא נכונות עלולות לגרום לחלק מהאנשים לחשדנות רבה יותר, ולכן כדאי להחליט מה טוב לאדם ולהישאר עקביים. ב-Penn Memory Center, דעתו של אחד המנהלים המשותפים היא שהאמת היא ברירת המחדל, ושקר לבן עדין מקובל רק כשהאדם לא יכול לעבד אמת מסוימת, וכי אסור לעולם ללעוג למציאות שלו.
רבים מהמטפלים מוצאים דרך ביניים שעובדת: נחמה כנה והסחת דעת קודם לכול (״נישאר כאן הלילה, ואני כאן לידך״), בלי להתווכח על המקום שנחשב לבית.
מה אם זה קורה כל אחר צהריים או ערב?
חוסר מנוחה שמתחיל או מתגבר בשעות אחר הצהריים המאוחרות נקרא לעיתים sundowning. המכון הלאומי להזדקנות ממליץ על שגרה יציבה, אור שמש ופעילות יומית, פחות תנומות מאוחרות, וללא קפאין או אלכוהול לקראת הערב. הדלקת אורות לפני רדת החשכה יכולה לעזור גם כן. המדריך שלנו על פעילויות רגועות לשעות אחר הצהריים המאוחרות מציע עוד.
איך שומרים על בטיחות אם הוא מנסה לצאת
הבקשה ללכת הביתה עלולה להוביל להליכה משוטטת. איגוד האלצהיימר מעריך ששישה מתוך עשרה אנשים החיים עם דמנציה ישוטטו לפחות פעם אחת.
הכינו מראש:
- צמיד זיהוי או צמיד רפואי עם שמו ומספר הטלפון שלכם, ותוויות בבגדים. המכון הלאומי להזדקנות מזכיר את MedicAlert ואת תוכנית Safe and Found של איגוד האלצהיימר, שעשויות לעלות כסף.
- פעמון דלת או אזעקה, ומנעולים שממוקמים גבוה או נמוך. לעולם אל תנעלו את האדם לבד.
- תמונה קרובה ועדכנית, ורשימה של מקומות שאליהם הוא עשוי ללכת, כמו בית קודם או מקום עבודה.
- ספרו לשכנים שאתם סומכים עליהם, ותנו להם את מספר הטלפון שלכם.
אם הוא נעלם: התחילו לחפש מיד. איגוד האלצהיימר מציין שאנשים רבים נמצאו במרחק של עד 1.5 מייל. אם לא מצאתם אותו תוך 15 דקות, התקשרו למספר 911 (מספר החירום בארה״ב) ואמרו שלאדם יש דמנציה. התקשרו מיד למספר 911 (מספר החירום בארה״ב) אם מישהו נמצא בסכנה.
מתי כדאי להתקשר לרופא?
התקשרו לרופא בהקדם אם הבקשה או הבלבול מתחילים לפתע, או מחמירים מאוד במשך שעות או ימים. המכון הלאומי להזדקנות אומר ששינוי התנהגותי פתאומי או מהיר, במיוחד אחרי זיהום או שינוי בתרופה, צריך בדיקה מיידית. בלבול פתאומי יכול להיות דליריום, ול-NHS יש הסבר שהוא דורש עזרה דחופה; זיהומים בדרכי השתן הם גורם נפוץ אצל אנשים מבוגרים.
כדאי גם להזכיר דפוס יציב בפגישה הבאה עם הרופא, כי כאב, מצב רוח ירוד, בעיות שינה או תופעות לוואי של תרופות יכולים כולם לשחק תפקיד.
שאלות נפוצות
למה אמא שלי, שחיה עם דמנציה, ממשיכה לבקש ללכת הביתה כשהיא כבר בבית?
דמנציה יכולה לגרום לחדרים מוכרים להיראות זרים, ולפעמים אנשים מרגישים שהם נמצאים בתקופה מוקדמת יותר בחייהם. ״בית״ עשוי לציין את בית הילדות, או פשוט את התחושה של ביטחון ונוחות. מענה לתחושה הזאת בדרך כלל עובד טוב יותר מאשר להצביע על המקום שבו היא נמצאת.
מה כדאי לומר כשהאדם מבקש ללכת הביתה?
נסו לומר ״אתם בטוחים כאן, ואני כאן איתכם״, ואחר כך ״ספרו לי על הבית״. הקשיבו, שתפו תמונה או שירו שיר, והציעו משקה או הליכה קצרה. הימנעו מ״אתם כבר בבית״ כתיקון, כי זה עלול להרגיש כמו אמירה שהאדם טועה.
האם זה בסדר לומר שנלך הביתה מאוחר יותר?
משפחות וארגוני דמנציה חלוקים בנושא. רבים מתחילים בנחמה כנה ובהסחת דעת, ושומרים שקר עדין לרגעים שבהם האמת רק תגרום למצוקה שהאדם לא יכול לעבד. מה שלא תבחרו, היו אדיבים ועקביים, ואל תלעגו למציאות שהאדם חווה.
מה אם הוא מנסה לצאת מהבית?
הישארו רגועים, והלכו איתו במקום לחסום את דרכו; הליכה קצרה מרגיעה לעיתים את הדחף. הכינו צעדי בטיחות מראש, כמו צמיד זיהוי, פעמון דלת ותמונה עדכנית. אם הוא נעלם, התחילו לחפש מיד, והתקשרו למספר 911 (מספר החירום בארה״ב) אם לא מצאתם אותו תוך 15 דקות, ואמרו שלאדם יש דמנציה.
מתי כדאי להתקשר לרופא?
התקשרו לרופא בהקדם אם הבקשה או הבלבול מתחילים לפתע, או מחמירים מאוד במשך שעות או ימים, במיוחד עם חום, תרופה חדשה או סימנים לזיהום בדרכי השתן. בלבול פתאומי יכול להיות דליריום, שדורש טיפול דחוף. התקשרו למספר 911 (מספר החירום בארה״ב) אם מישהו נמצא בסכנה.
מקורות
אנחנו מקשרים לארגונים ולמחקרים שהדף הזה נשען עליהם. כל אחד נבדק בעת עדכון הדף.
- 'I want to go home' - What to say to someone with dementia in care · Alzheimer's Society
- Difficult questions and telling the truth to a person with dementia · Alzheimer's Society
- Caregiver's Guide to Understanding Dementia Behaviors · Family Caregiver Alliance
- Wandering · Alzheimer's Association
- Anxiety & Agitation · Alzheimer's Association
- Coping With Alzheimer's Behaviors: Wandering and Getting Lost · National Institute on Aging
- Coping With Agitation, Aggression, and Sundowning in Alzheimer's Disease · National Institute on Aging
- Alzheimer's Caregiving: Managing Personality and Behavior Changes · National Institute on Aging
- Sudden confusion (delirium) · NHS
- When is it OK to tell a white lie to someone living with Alzheimer's disease? · Penn Memory Center