טריוויה קלה לקשישים עם דמנציה, בלי לחץ

טריוויה היא אחת הפעילויות הקבוצתיות המבוקשות ביותר במרכזי טיפול ובתוכניות יום, ומשפחות רבות משחקות בה גם ליד שולחן המטבח. כשמנהלים אותה בדרך הרגילה, עם נקודות ואדם אחד שעונה, היא עלולה לגרום לאדם עם דמנציה להרגיש שהוא במרכז העניינים בלי בחירה. כשמנהלים אותה בעדינות, היא דרך חיה לשמוע סיפורים. להלן 50 שאלות קלות עם בחירות תשובה ומשהו לדבר עליו לכל אחת, ואחריהן איך מנהלים מפגש.

איך הופכים טריוויה לעובדת לאדם עם דמנציה?

עשו אותה על זיהוי ועל זיכרון של דברים מלפני שנים, והפכו כל תשובה לברוכה.

1. שאלו על העבר הרחוק. האגודה לאלצהיימר אומרת שהסימפטום המוקדם הנפוץ ביותר של אלצהיימר הוא קושי לזכור מידע חדש שנלמד זה עתה. שירים, אמרות וחיי היום-יום מלפני עשרות שנים הם לעיתים קרובות קרקע קלה יותר.
2. הציעו תמיד בחירות. בחירת התשובה הנכונה משתיים או שלוש אפשרויות קלה בהרבה מלהפיק אותה מאפס.
3. קראו שאלות בקול והציגו אותן בגודל גדול. לוח מחיק או טאבלט שמוחזק למעלה עוזרים לאנשים ששומעים פחות טוב.
4. תנו את התשובה בחופשיות. אם אף אחד לא יודע, אמרו אותה בחום והמשיכו. לעולם לא “בחייך, אתה יודע את זה.”
5. בלי ניקוד. לא לאנשים ולא לשולחנות. אם אנשים רוצים מספר, שמרו סך אחד לכל הקבוצה.
6. לעולם אל תקראו לאדם אחד. תנו לתשובות לבוא מכל אחד. במפגש אחד על אחד, ענו יחד: “אני חושב שזה הפסנתר. מה אתה חושב?”
7. השתמשו בנושא השיחה. התשובה היא ההתחלה, לא הסוף. הסיפורים הם המטרה האמיתית.
8. שמרו על קצר. עשר שאלות עם סיפורים באמצע מספיקות.

הNIA מנסח את הכלל המרכזי בפשטות: שימו לב לתסכול, והקפידו שהאדם ירגיש הצלחה. קרן אלצהיימר של אמריקה מונה טריוויה בין הפעילויות לשלב המוקדם. בשלב הבינוני, שמרו על שתי בחירות והישענו על נושאי השיחה. בהמשך, עברו לשאלות ‘זה או זה’ שמופיעות בהמשך.

טריוויה של מוזיקה ובידור

התשובה מודגשת. התאימו את השאלות לאדם: מי שגדל על מוטאון ירצה זמרים אחרים ממי שגדל על ביג בנד.

למוזיקה נוספת, ראו פעילויות מוזיקה לדמנציה.

טריוויה של חיי היום-יום

חגים, טבע ומקומות

טריוויה של אוכל וספורט

אמרות מוכרות

השלמת אמרה נשענת על שפה שנלמדה מזמן, ולעיתים קרובות היא מגיעה בקלות. למשחק השלמת האמרה שלנו יש עוד הרבה, עם לחיצה שמציגה כל סיום.

שאלות ‘זה או זה’ בלי תשובה לא נכונה

שאלות אלה מתאימות לכל שלב, גם בהמשך הדרך, כי אין מה לטעות בהן. שאלו, הקשיבו, והציעו גם את התשובה שלכם.

• קפה או תה?
• חוף או הרים?
• כלבים או חתולים?
• קיץ או חורף?
• פאי או עוגה?
• לרקוד או לצפות?
• זריחה או שקיעה?
• מרפסת קדמית או חצר אחורית?
• רדיו או תקליטים?
• פנקייקים או ביצים?
• ורדים או חרציות?
• נסיעה ברכבת או טיול ברכב?

לשאלות שיחה שמלוות בתמונות, נסו את כרטיסי השיחה שאפשר להדפיס.

איך מנהלים מפגש טריוויה במרכז טיפול או בקבוצה?

1. הושיבו אנשים כך שיוכלו לראות ולשמוע. מכשירי שמיעה פועלים, משקפיים על האף, הטלוויזיה כבויה.
2. הציגו את זה כשיחה. “יש לי כמה שאלות על הימים הישנים, ואני בטוח שאתם יודעים יותר ממני.”
3. קראו כל שאלה פעמיים והציגו את הבחירות בגודל גדול.
4. קבלו תשובות מכל מקום בחדר. חזרו על תשובות טובות כדי שכולם ישמעו.
5. אמרו את התשובה לכולם, ואז שאלו את נושא השיחה לחדר.
6. עקבו אחרי האנרגיה. אם שאלה אחת מתחילה עשר דקות של סיפורים, תנו לה.
7. סיימו עם שיר או סבב ‘זה או זה’, כדי שכולם יסיימו על משהו קל.

לפורמטים קבוצתיים אחרים, כולל בינגו תמונות ושירה משותפת, ראו פעילויות קבוצתיות בבתי אבות.

מתי לשנות את התוכנית

אם מישהו נראה מודאג, נעשה שקט או אומר “אני לא יודע” יותר מפעם אחת, הקלו: עברו לשתי בחירות, ענו יחד, או עברו לשאלות ‘זה או זה’. אם הקבוצה מעדיפה לדבר על שאלה אחת כל אחר הצהריים, זו הצלחה. המטרה מעולם לא הייתה התשובות הנכונות. היא הייתה זמן בחברה טובה.